תמונה ופרט
לזכור צבע, צורה או פרט קטן ולמצוא תמונה זהה או שינוי בין שני מצבים.
בוחרים מה לזכור — ואז מתאימים את כמות המידע
משחק זיכרון מתאים אינו חייב להיות קשה או ארוך. מתחילים במעט תמונות, צלילים או מיקומים שהילד מבין, נותנים זמן להתבונן ולנסות, ומוסיפים עומס רק כשהוא כבר משתמש בדרך זכירה כלשהי. המטרה היא שהילד יחפש קשר, יחזור למידע שראה או שמע וינסה שוב — לא שינחש מהר.

לפני שמעלים קושי בודקים מהו סוג המידע: תמונה, צליל, מיקום או סדר. כל אחד מהם דורש דרך התבוננות אחרת.
לזכור צבע, צורה או פרט קטן ולמצוא תמונה זהה או שינוי בין שני מצבים.
לזכור היכן הופיע פריט, באיזה מקום נמצא זוג או באיזו דרך עברנו.
להקשיב לצליל, לזהות אותו שוב או לשמור את הסדר של רצף שמיעתי קצר.
לחבר אות גדולה לקטנה, תרגיל לתוצאה או שתי תמונות ששייכות לאותו רעיון.
לא כל טעות היא שכחה: לפעמים הילד זוכר את המקום אך עדיין אינו מבין את הקשר בין שני הפריטים. במקרה כזה מפשטים את התוכן, לא רק מצמצמים את מספר הקלפים.
רמז טוב מחזיר את הילד למה שכבר ראה או שמע
נותנים לילד זמן לחפש בזיכרון לפני שמדברים או מצביעים.
“איזה צבע היה שם?” או “מה שמענו קודם?” במקום לומר איפה התשובה.
משאירים שתי אפשרויות ומבקשים להשוות ביניהן לפי פרט אחד.
אם הרמז לא עזר, מפחיתים פריטים או זמן המתנה ומנסים שוב במשחק קצר.
כדאי להימנע מהאצה: “אתה כבר יודע” או הצבעה מהירה על המקום מעבירות את העבודה למבוגר. עדיף להראות פעם אחת שיטת חיפוש ואז לתת לילד להשתמש בה.
בלי ציוד מיוחד ובלי להפוך את המשחק למבחן
מניחים ארבעה חפצים, מכסים ומוציאים אחד. הילד אומר מה חסר ומסביר איפה היה.
מקישים רצף קצר של מחיאות או צלילים ומבקשים לחזור עליו באותו סדר.
אומרים דרך קצרה בבית — למשל כיסא, דלת, שולחן — והילד מבצע לפי הסדר.
מסדרים שלוש תמונות, מסתירים ומבקשים לשחזר מה קרה בהתחלה, באמצע ובסוף.
מתאימים אות גדולה לקטנה, מספר לכמות או כלי לצליל ומסבירים מה מחבר בין הזוג.

תשובות קצרות להורים
אפשר להתחיל כאשר הילד מבין שצריך למצוא דבר שכבר ראה או שמע. לילדים צעירים משתמשים בשני זוגות ברורים או במשחק קצר של חפץ שנעלם.
מתחילים בכמות שמאפשרת לילד למצוא לפחות חלק מהזוגות. אם יש ניחוש רצוף, מורידים זוג; אם הכול נמצא מיד, מוסיפים זוג אחד בלבד.
הילד אינו מצליח להשתמש בשום רמז, שוכח את מטרת המשחק, מנחש ברצף או מתוסכל לפני שסיים סיבוב קצר. במצב כזה מפחיתים עומס.
כן. אפשר אפילו לתאר יחד צבע, צורה ומיקום. בהמשך מקצרים בהדרגה את זמן ההתבוננות אם הילד כבר משתמש בדרך זכירה.
שניהם מתאימים אך דורשים מידע שונה. אפשר להתחיל בסוג שבו הכלל ברור לילד, ובהמשך להוסיף סוג חדש בלי לערבב כמה אתגרים בבת אחת.
שואלים איזה פרט הוא זוכר מהכרטיס ומצמצמים לשתי אפשרויות. אם הוא ממשיך לנחש, חוזרים לפחות קלפים ולזמן התבוננות ארוך יותר.
לא. נותנים רגע להיזכר ושואלים שאלה שמחזירה לפרט, לצליל או למיקום. אם הילד עדיין אינו יודע, מראים את הקשר ומנסים שוב בסיבוב קצר.
אין זמן קבוע. עדיף לעצור אחרי סיבוב קצר שבו הילד עדיין משתתף ומוכן לנסות, ולא להמשיך עד לעייפות או תסכול.
המשחק דורש תשומת לב למשימה ושמירת מידע לזמן קצר, אך אינו כלי אבחוני ואינו מבטיח שינוי קליני או טיפולי בריכוז.
אחרי פעילות של זוגות, צלילים או מיקום בוחרים רעיון אחד ועושים גרסה קצרה עם חפצים, תמונות או מחיאות כפיים. כך אותה דרך זכירה מופיעה בהקשר נוסף.
בעמוד הגישה המוקדמת אפשר לקרוא על תנאי ההצטרפות ולהשאיר פרטים לקבלת עדכון כאשר ההתנסות תיפתח. למפת כל סוגי החידות, הזיכרון והלוגיקה אפשר לעבור לעמוד המיומנות.